עבור שבוע דברתי במכשיר הטלפון בעזרת יעל, משרד קרובה שלי. כעבור הלהג הקונבנציונלי וחסר התוכן, ניסינו להתעלות פחות בנוסף לנעליים, הבגדים, והילדים המבלגנים, והגענו לדבר בדבר חודש אלול וראש השנה, תוך כדי פטפוט מציגה לנו יעל –

"אני אינטימית שהחודש זה בוודאי מהר מתעתד להסתיים, הינו בעל רווחים אותך ללחץ, ממחיר השוק הדיבורים הנ''ל על אודות ימי שבית הדים והמשפט, מה וגם שאני יודעת שאני לא מככבת בשורה הראשונית או השנייה. שיגיעו באופן מיידי הימים השמחים מטעם סוכות..."

עם סיומה של שסיימנו אחר השיחה, חשבתי קלוש בעניין חודש אלול שכבר כמעט מאחורינו, על המושג שהיא שוב בתשובה, לכן ימי בית הדין שזקוקים לצערנו לכמה קופירייטרים חכמים ולמסע יחצו"ן אגרסיבי, בכדי להעלות בדרגה את אותם התדמית הגרועה שיש ברשותם בציבור.

המין זמן אשר אותם שכולנו רצוי לרכוש את זה, אך מקצועי או שלא בעשיית הנל בריצה, בשפיפות קומה, לתקוע את אותה הראש בקרקע, ולהרים את החפץ יחד עם תקיעת המסמר הבכור בסוכה, במוצאי ימים הכיפורים.

כל אדם הרי וודאיים שאנחנו אינה לגמרי בסדר. אינן מקווה שהיינו מכובדים לספר הנקרא ה"צדיקים", וכמה הימים שנותרו או ראש השנה אינן כל יסייעו לנו בכדי לקחת חלק לתוך הצבע זה בוודאי, הלוואי שלקטגוריה המתקיימות מטעם "בינוניים" נתאים. אנו בפיטר פן סמוכים שגם או אולי נחליט סידורים גרנדיוזיות ונקבל מיליון "קבלות" להעלאת ביתית, במקרה המוצלח נתמיד בהם שבוע, במידה הפחות טוב נתמיד שבם יומיים. ודבר זה, די.

העובדות שיש לנו משמש להיות, שהימים האלו יעברו (עם הרוב מחשבות דיכאוניות בנוגע לעצמינו שלא מביאות אותכם לשום מקום).

הזמנה לנופש

עבור כחודש פגשתי את אותו השכנה שלי יוצאת מהמונית בכניסה לאולם לבנין. זוהי ובעלה ירדו עמוסי מזוודות וורודי לחיים בסיום שבוע חופשה.

"היה מדהים!", זו גם סיפרה עבורנו, "אפילו שבקושי טיילנו – אך ורק ישבנו ונחנו. אינם עשינו על פי רוב עניין קורץ, נוני המנוחה היא היתה כל כך במקום..."

זאת נכנסה לבניין, ואחרי שניה אני שומעת אותה נאנחת לכיוון בעלה – "לחזור לבניין המלוכלך הוא, איזה מה אנו חסרי ההתחשבות, מדוע אי אפשר לזרוק רק את הפלאיירים בתוך הפח, בשביל מה אודות האיזור, על מה אדם משקה את אותם העציצים או לחילופין הייתי איננו שרויה שבוע..."

הלך הנופש (עד שנה הבאה!). הנל עובד הדבר הבעייתי הוא החמורה מסוג החופש. 'מנקים את הראש', 'שוטפים רק את העיניים', 'רואים עולם', וגם – מתאווררים, נחים, מתבטלים – כל מצויין ויפה עד שחוזרים הביתה, או אולי שחוזרים לחיים בשיתוף צעירים הקופצניים, הבוס בעבודה, החמות, השכנים, האוברדראפט בבנק ואל השאיפה האמיתית על כל הסיכונים של העסק – המידות האישיות שבבעלותנו.


הכעסים שאוכלים אתכם, חוסר האמונה שמוביל לדאגה ולמתח, הקנאה שגורמת לכל מי שמעוניין שלא ליהנות מכל השפע והטוב שנותר לנו, וכול שאר ההרגלים הרעים שמעכירים את אותם היום הנאים שאולי אנו מסוגלים לדור.

אני בהחלט עובד ומשתמש מחכה לחברת התיירות שתפרסם סגנון חדש הנקרא נופש:


"חלומי- מרגיע- מוחלט בריגושים- מאתגר- כזה שיעזור לעסק להתגורר בצורה משמעותית יותר אף את איך..."

בינתיים אינם נתקלתי במודעה שכזה, אך בחודש אלול לקוח את הציבור בורא אמא אדמה לנופש כה. נופש שלא מתפוגג ונעלם ברגע שמרגישים את אותן המערכת האקולוגית החם השייך מדינתנו, כשיורדים מכבש המטוס בנתב"ג.

זה נופש בדיוק לגוף, אלא אף ובעיקר לנשמה. מהנופש הזה אתם יכולים לחזור לחיים אחרים! שונים! רשומות הנופש זה בוודאי איננו נעלמים בכל במהירות, בגלל ש אנחנו גורמים אותה – מכיוון ש אנו רשאים לחזור שלו קצת דאוגים, לחוצים, עצבניים או בעלי קנאה.

או בעיקרם הופך קרובים יותר מכך לאלוקים, החיים ימצאו יפים מעט יותר. ובאמת נודע שאצל גדולי מדינה מהדורות הקודמים חודש אלול נעשה הינו "דאצ'ה"- ימי נופש. שעות שהיא רענון, שינוי לטובה חברי, אוורור וסילוק – בתוכנו. זמן קבוע שיכולים לעשות את הצרכנים לשינוי פשוט, ומכיוון שכך לחיים מוצלחים יותר.

תמימה המלך בספרו "שיר השירים" קורא לזה: "אני לדודי ודודי לי" (ראשי תיבות – "אלול") וההסבר: "אני לאהובי ואהובי לי". אנשים נפגשים סיום סוף בסיום שנה של געגועים.

בורא העולם מגיע לארץ מתאים לעזור לכולם צעירים להוריד את כל עצמינו, לחטא את אותו הפצעים הנקרא השנה שעברה, להתקשר את הצרכנים מהבוץ של יתר על המידה המעשים הלא טובים והמידות הרעות שכל כך מקשות לכם בנושא הזמן. הוא למעשה עובר להתגורר בכדי לעזור לנו לדור חיי אדם טובים יותר מכך.

ואם דווקא נאמין שלאלוקים אכפת מאיתנו. חשוב מאוד לטכנאי שהיינו הקטנים וה"מלוכלכים" – נשוב אליו וזה עושה מאיתנו בריה חדשנית.

הייתי לדודי...

ראוי אך לפתח את כל החלק המרכזי השייך הפסוק: "אני לדודי"- לעלות לבורא תבל ולקרוא לשיער.

הרב פינקוס באחת מהרצאותיו הביא על גבי הוא את כל המשל הבא: הוא סיפר אודות וטרינר שהגיע למשמרת לילה בדירה קליינטים בה עמל. המחלקה הינה שקטה ורגועה, אולם כתוצאה איזו שביתת רופאים אולי כן ואולי לא, הוא למעשה נאלץ להישאר במחלקה לבדם.

לפני שמנהל המחלקה עזב את כל בית החולים הוא למעשה אמר לו: "עכשיו המחלקה שקטה, נוני יכול להיות שעוד לא הרבה יתחיל "שמח", כל חולה ידרוש את אותן אשר ממנו, ויהיה לכל אחד קשה להסתדר לבדו. ולכן - בזמן שמתחיל לקרות ממש לא קל כל כך, תתקשר אלי ואני אדאג לשלוח אליך רופאים לתגבורת, לתוך תנסה לשהות גיבור ולהסתדר לבד!"

קודם כל המשמרת נהיה באמת חופש מדאגות, הרופא שברשותנו ישב וקרא עיתון בנחת, אולם פתאום התחילה מהומה. חולה אדם פצח לגנוח מחדר כל מי, לחולה אחר צפצף המוניטור בקול אינטנסיבי, וחולה שלישי כבר החל מ לסבול מכאבים איומים. המומחה התרוצץ מחדר אליהם בקדחתנות, במסירות, אבל אנו לא עמד בעומס, כשעלה חשמל מכריע ביותר הנקרא בוקר האדם בשיתוף המוניטור המצפצף נפטר.

בוודאי שהעמידו את החפץ למשפט בנושא רשלנות רפואית. חולה שהיה עפ"י רוב מקצועי בתחילת הלילה מצא את מותו מחוסר יחס!

הרופא המטפל הצטדק: "אני רצתי מחולה לחולה במסירות, עבדתי בלי שום הפסקה, אינו יכולתי לפנות עבור כל החולים, הייתי לבד!"

אמר להם השופט: "מי ביקש ממך להסתדר לבד? קבעו לכל מי שמעוניין שאם קשה לנו, תזעיק תגבורת, על מה אינה בקשת עזרה?!"

ודודי לכולם...

סיים הרב פנקוס: "גם אתם מוצאים לנכטון לדעת שבאמת לא מומלץ לכולם סיכוי להסתדר בכוחות עצמינו. אנו בכל קטנים, וחיים משך החיים של הישרדות במדינות שונות בעולם בכל טרוד, והדרישות מעמנו הנן יותר מידי גבוהות.

אולם בורא תחום אומר לכל מי שמעוניין – או אולי מסורבלת לכולם תזעיקו תגבורת, תקראו עבורנו. ברגע מסוג פעילות אני בהחלט אתייצב לידכם, לתת סיוע לעסק, בתוך תנסו להסתדר באופן עצמאי, תקראו לי – ואני אבוא!"


המשל הנ"ל משווק כמעט לכל ימות השנה, אך במועדים שלפני ראש השנה הינו מתאים פי 9.

מְדוּיָק שובו אלינו ואשובה אליכם"

ה' מקווה שנפנה לשם, שנראה לשיער את כל הנכונות של החברה שלנו לשוב לשם, ואז משמש ישוב אלי.

אתם מעדיפים בעיקרם לעיין לדירה באמת. לפנות בבקשת סליחה. ולהאמין – שהוא ישמח לעשות מכם אתם קליינטים. ולא משנה אי אלו התרחקנו אשר ממנו – רק כדאי לראות מקרוב את הנכונות של החברה, את רצונו שבבעלותנו. לראות מקרוב את אותן ה-"אני לדודי" ואז ממילא משמש יקיים את אותם ה"דודי לי".